קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ נ' גולן

פסק דין

תביעה כספית על יסוד ערבות אישית, שנתן הנתבע לתובעת לקיום התחייבויותיה של חברת ג.ק. מאנתה אלקטרוניקה בע"מ כלפי התובעת.

רקע עובדתי, הצדדים והתביעה

התובעת היא חברה פרטית העוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, שהוקמה בשנת 2000 (קלינטון סחר או התובעת). חברת ג.ק. מאנתה (החברה או מאנתה) הוקמה בשנת 1998 על מנת לעסוק באותו תחום. בעלי המניות בחברה היו הנתבע (25%), מר משה קוזלוביץ (25%) (קוזלוביץ) וחברת קלינטון אלקטרוניקה (1992) בע"מ (קלינטון אלקטרוניקה) (50%).

מר שמואל ארביב (ארביב), היה המנהל ובעל המניות בקלינטון אלקטרוניקה. זו חדלה מלפעול, ותחתיה נוסדה התובעת, שארביב הינו מנהל ובעל מניות בה.

הנתבע וקוזלוביץ עבדו יחד בחב' יורוקום תקשורת, טרם הקמת החברה. הנתבע הכיר את בנו של ארביב וכך נוצר הקשר של הנתבע עם ארביב. בהמשך, לאחר הקמת החברה, באו קוזלוביץ וארביב בקשרי משפחה, לאחר שאחות של קוזלוביץ נישאה לבנו של ארביב.

הצדדים לא ערכו הסכם בכתב לצורך הקמת החברה ולהסדרת היחסים בין בעלי המניות בה. אין מחלוקת, כי לנתבע ולקוזלוביץ לא היה הידע והניסיון ולא הייתה להם יכולת כלכלית להשקיע סכום כלשהו בהקמת החברה ותפעולה. השותף ארביב, באמצעות החברה שבבעלותו, קלינטון אלקטרוניקה, היה בעל הניסיון, הידע וההון. ארביב הבהיר בחקירתו, כי מצא לנכון להיכנס לשותפות זו משום המוטיבציה של השותפים הצעירים ורצונו לפתוח שווקים חדשים, ומשום שלא היה בידו הזמן הדרוש לכך. במיוחד שוכנע ארביב, כי יש להם היכולת להיכנס לרשתות (עמ' 35 ש' 22-29). ברור היה שארביב יידרש להשקיע כספים לצורך הקמת החברה ופעילותה ("היה ברור לי שאני צריך לעזור להם עם הכסף", עמ' 35 ש' 26).

אשר לפרטי ההסכמות שעמדו בבסיס ייסודה של החברה, קיימת מחלוקת בין הצדדים.
לטענת הנתבע, ארביב התחייב להעמיד לטובת החברה סך של שלושה מיליון ₪, לסייע באספקת מוצרים לחברה החדשה במחירי עלות, לסייע בתחום הלוגיסטיקה (נהגים, הפצה, מעבדות, מחסנים וכו'), וביצירת קשרים עם ספקים מחו"ל. כל זאת, ללא תמורה, מבלי שארביב ימשוך משכורת מהחברה ומבלי שהחברה תחויב בדמי שכירות לקלינטון אלקטרוניקה. אולם ארביב הפר התחייבות זו, לא השקיע את הסכום הנ"ל, חייב את החברה בריביות ובדמי שכירות לפי רצונו ובשלב מסוים החל למשוך כספים מהחברה כשכר עבורו (ראו במיוחד ס' 6-12 לתצהיר הנתבע).
ארביב מכחיש שהתחייב להעביר לחברה שלושה מיליון ₪ ומכחיש שהתחייב לממן את עלויות הלוגיסטיקה שלה, אף שפעל מרצונו הטוב לסייע לחברה לעמוד על רגליה בתחילת דרכה העסקית. תרומתו הייתה בכך שהשקיע בללמד את הנתבע ואת קוזלוביץ את רזי העיסוק, לקח אותם עמו לחו"ל, פתח עבורם קו אשראי ליבוא סחורות מחו"ל, ערב לחברה מול הבנקים וסייע בתחום הלוגיסטי. מוצרי החשמל שייבאה התובעת עבור החברה נמכרו לה ללא כל רווח, אלא בצירוף העלויות הנלוות בלבד (כגון: הובלה וריבית), וכנגד התחייבות של החברה לשלם לתובעת בעבור כל המוצרים שיובאו עבורה. כמו כן, לא משך משכורת מהחברה (ס' 6, 8, 24-28 לתצהיר ארביב).

לא רק בעניין זה שונות גרסאות הצדדים.
הנתבע טוען, כי ארביב ניתב את עסקיה של החברה בעיקר לתועלתו האישית, וכי במידה רבה הפכה החברה לחברה נוספת שנשלטת ע"י ארביב. החברה פעלה כמעין סוכן של עסקיו, ומכרה סחורות של התובעת באחוזי רווח נמוכים, על פי תכתיבים של ארביב שקבע את המחיר שתשלם החברה לתובעת עבור הסחורה ואת המחיר בו תמכור החברה את הסחורה לצדדים שלישיים (ס' 11-12). בשלב מסוים התהדקו היחסים בין ארביב לקוזלוביץ והחברה נוהלה למעשה על ידם, כשלנתבע אין כל שליטה בה. קוזלוביץ וארביב העבירו חלק מפעילות החברה לחברת סטריאו קלאב (חברה שנשלטה ע"י ארביב ומנהלה הוא בנו של ארביב), כשקוזלוביץ וארביב מבהירים שכך נעשה, על מנת שהכספים שאמורים להשתלם לחברה, יועברו לסטריאו קלאב ויהיו מוגנים מפני עיקולים של נושי החברה. לנתבע לא הייתה כל שליטה על הכספים שנכנסו לסטריאו קלאב. אף שהיה רשום כמנהל בחברה יחד עם קוזלוביץ, בפועל גילה דברים בדיעבד, ולא הייתה לו יכולת שליטה בעסקי החברה (ס' 15-21 לתצהיר הנתבע). התובעת מכחישה טענות אלה, לרבות הטענה שארביב העביר חלק מפעילות החברה לחברות אחרות שבשליטתו. לטענת התובעת, מי שניהל את החברה והיה הרוח החיה בה, מתחילתה ועד לגסיסתה, הם הנתבע וקוזלוביץ. לחברה היו עובדים ומנהל חשבונות משלה והם נהנו מאוטונומיה מלאה בניהולה והחליטו ביחס למוצרים שרכשה החברה ומכירתם (ס' 27,29 לתצהיר ארביב).

זו תמצית הטענות בקווים כלליים ועל קצה המזלג. ככל שיידרש, לפי העניין, ארחיב בדבר במסגרת הדיון.

ביום 8/5/05 חתמו הנתבע וקוזלוביץ על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לחובות החברה כלפי התובעת. ערבות זו, היא העומדת ביסודה של התביעה.

בשלהי שנת 2006 עזבו קוזלוביץ והנתבע את החברה. עולה מהראיות, כי בחודש יוני 2006 קיבל הנתבע את משכורתו האחרונה מהחברה (ראו למשל בעמ' 73, ש' 24-27 לפרוטוקול). בסמוך לאחר מכן, מינה ארביב את קוזלוביץ למנהל חברת הסלולר שהקים, חברת קלינפון בע"מ.

תביעה זו הוגשה ביולי 2010, כארבע שנים לאחר עזיבתו של הנתבע את החברה. לטענת התובעת, מוצרים רבים שהוזמנו על ידי החברה נשארו אצלה כאבן שאין לה הופכין או שנמכרו על ידה במחירי הפסד. בנוסף, בתחילת שנת 2008 הגיש בנק הפועלים תביעה נגד החברה ובעלי מניותיה, שהיו הערבים לחובותיה. התובעת, שהחזיקה כאמור ב- 50% ממניות החברה, הגיעה להסדר עם בנק הפועלים לפיו שילמה לבנק הפועלים סך של 256,250 ₪.

התביעה היא לתשלום 25% מחובות החברה לתובעת (כחלקו של הנתבע בחברה), כדלקמן:

- חוב על סך 100,000 ₪ בגין טובין שהוזמנו עבור החברה ונשארו במחסני התובעת.

- חוב על סך 585,609 ש"ח שהחברה חייבת לתובעת לפי ספרי התובעת.

- חוב על סך 14,312 ₪ הוצאות עבור יועצים משפטיים וכלכליים ששכרה התובעת להשגת הסכם הפשרה עם בנק הפועלים.